איך להגיע למערות הכחולות בזקינתוס

רוב האנשים מסתכלים על גלויות של זקינתוס ומניחים שהמערות הימיות בצפון האי בלתי נגישות ללא הצטרפות לשייט צפוף של 50 איש מהנמל הראשי. זה פשוט לא נכון. גילוי איך להגיע למערות הכחולות בזקינתוס באופן עצמאי הוא מפתיע בקלות שלו – בין אם אתם רוצים לנהוג בעצמכם, לעלות על סירה קטנה מנקיק שקט בצפון, או אפילו לטפס בשביל סלעי כדי לשחות ישר לתוך הקשתות הזוהרות לפני שיירות התיירים מגיעות.

המערות חצובות בסלעי הגיר של צוקי החוף בצפון האי. ההגעה אליהן דורשת מעט תכנון, שכן התחבורה הציבורית לא תוריד אתכם לפתח המערות. צריך לדעת אילו כבישים מתאימים לסגנון שלכם, מאיזה נמל כדאי לצאת, ומתי תנאי הים מאפשרים זאת. הנה כל מה שצריך כדי לנווט בדרך אל המערות בלי להיתקע בפחי תיירים או לאבד את הדרך בשבילי העפר המתפתלים.

מיקום המערות במפת זקינתוס

לפני שאתם מפעילים את המנוע, כדאי להוריד למכשיר הנייד מפה ברורה של מערות הכחולות בזקינתוס. זקינתוס דומה בצורתה למשולש. העיירות הסוערות ורצועות הנופש הענקיות נמצאות לאורך מפרצי הדרום, בעוד שהפינה הצפונית כולה מורכבת ממדרונות סלעיים, מטעי זיתים עובדים וצוקי גיר דרמטיים. המערות הכחולות אינן מערה אחת – הן סדרה של קשתות טבעיות החצובות בצוקי הים המשתרעים בין נמל אגיוס ניקולאוס לבין כף סקינארי הסלעי.

אי אפשר להכניס רכב לתוך מערה ימית. זה נשמע מובן מאליו, אבל תופתעו כמה מטיילים מגיעים לכף סקינארי בתקווה למצוא תצפית אספלט שתאפשר להם לראות ישר אל המים הכחולים הזוהרים. מנמל זקינתוס, מדובר בנסיעה של כ-32 קילומטרים צפונה. אם אתם שוהים בדרום, בלגאנס או קלמאקי, המרחק גדל לכ-38 קילומטרים. הנסיעה אורכת בין 45 דקות לשעה וחצי, תלוי אם נתקעתם מאחורי משאית חקלאית איטית במעלות ההרים.

כשתנועה צפונה, רשת הכבישים מתפצלת לשני מסלולים עיקריים. הכביש החופי המזרחי עובר דרך אליקס וקטסטארי, צמוד לצוקי החוף הנמוכים ומתרומם בהדרגה אל ההרים הסלעיים בצפון. המסלול הפנימי חוצה ישר דרך מרכז האי החקלאי, עובר דרך כפרי ההרים קטסטארי, אורתוניס ווולימס. שני המסלולים נפגשים בקצהו העליון של האי, ומובילים לשתי נקודות היציאה העיקריות: נמל אגיוס ניקולאוס הפעיל ומצוק סקינארי הנידח והמיובל.

הגעה למערות הכחולות בזקינתוס ברכב

השכרת רכב היא ללא ספק הדרך המשתלמת ביותר לבצע את המסע הזה. נסיעה ברכב הופכת את הטיול היומי לטיול כבישים אותנטי דרך נופים שנראים מרוחקים שנות אור מאורות הניאון של מועדוני החוף הדרומיים. אני בדרך כלל מעדיף רכב קטן עם מנוע ידני צנוע, כמו פיאט פנדה או סוזוקי סוויפט, בגלל שהנתיבים בכפרי ההרים הצפוניים מצטמצמים מאוד בין בתי האבן הישנים.

אם אתם יוצאים ממפרצי הדרום, הגדרו את הניווט לכיוון אליקס תחילה. הכביש לאליקס רחב יחסית, סלול היטב ונוח לנהיגה. אחרי שתעברו את קטסטארי, הנוף משתנה במהירות. הכביש מתחיל להתפתל במעלות הר וראכיונאס. האספלט כאן חלק וחלקלק משנות השמש היוונית, אז קחו את הפניות בזהירות, במיוחד אם טפטוף בוקר בלתי צפוי הרטיב את האבק.

כשתעלו בגובה, נפתחות תצפיות מרהיבות על הים היוני אל האי קפלוניה השוכן כמו סילואטה כחלחלה באופק. ריח הגירוס המטוגן דועך, ומוחלף בניחוחות תימין בר, שרף אורן ואדמה יבשה. תעברו ליד שלטים מעץ צבועים ביד המודיעים על דבש תימין מקומי, שמן זית כתית קפוא ויריעות רקומות המוצבות מחוץ לבתי חווה אבן שקטים. קחו את הזמן בדרכים האלה; עזים משוטטות נוטות לעמוד בדיוק באמצע פניות עיוורות.

עקבו אחר השילוט לכיוון אגיוס ניקולאוס או מגדלור סקינארי. אם אתם רוצים לעלות על סירה מהנמל, פנו לכיוון הירידה לחוף באגיוס ניקולאוס. אם אתם מעדיפים לראות את המערות מלמעלה, המשיכו צפונה לאורך הכביש שברכס עד שהוא מסתיים במגדלור ובטחנות הרוח של כף סקינארי בזקינתוס. יש חנייה חינמית בחצץ בשתי הנקודות, אם כי המקומות מתמלאים עד 11:30 בבוקר ביולי ובאוגוסט.

בחירת נקודת היציאה: נמלים ואפשרויות סירה

ברגע שאתם מגיעים לחוף, ההחלטה הבאה היא איך לצאת לים. יש לכם שלוש נקודות מרכזיות לבחירה, שכל אחת מציעה חוויה שונה, סוג סירה ומחיר. רוב המטיילים בוחרים בהתאם לזמן שהם רוצים לבלות בסירה לעומת מאחורי ההגה.

אגיוס ניקולאוס הוא נמל קטן פעיל המשמש גם כנקודת מעבורת לקפלוניה, בנוסף לעשרות מפעילי טיולי יום. הסירות כאן מעט גדולות יותר, לרוב הן נושאות 20 עד 40 נוסעים בספינות עץ מוצלות. זו אופציה נוחה ונטולת לחצים אם אתם מעדיפים רציף מוסדר עם שירותים ציבוריים, דוכני כרטיסים וטברנות חוף המגישות סרדינים צלויים טריים. תוכלו לקרוא במדריך המפורט שלנו לטיולי סירה למערות הכחולות לקבלת פירוט על מפעילי הטיולים הטובים ביותר היוצאים מנמל זה.

בצפון הרחוק, יושב ממש בקצה האי, נמצא כף סקינארי. כאן משפחת פוטאמיטיס מפעילה צי של סירות מהירות קטנות וזריזות היוצאות ישירות מהחוף הסלעי מתחת לטחנות הרוח שלהם. מכיוון שהסירות הקטנות הללו מחזיקות רק 8 עד 12 אנשים, הן יכולות להסתנן עמוק לתוך התאים הצרים שבהם סירות תיירים גדולות לא יכולות להגיע. ההפלגה מסקינארי אל המערות הראשונה אורכת רק 5 דקות, מה שהופך אותה למסלול הימי המהיר ביותר באי כולו.

אם אתם מעדיפים שלא לנהוג בכבישי ההרים כלל, שייטי יום יוצאים מהמזח הראשי בעיר זקינתוס. השייטים האלה, בני יום או חצי יום, מקיפים את קצהו הצפוני של האי, לרוב משלבים עצירה בחוף הספינה הטרופה. למרות הנוחות, ספינות גדולות אלה לא יכולות להיכנס למערות הרדודות, כך שתצפו בקשתות הכחולות ממרחק 50 מטרים בתעלה הפתוחה.

הליכה אל המערות בכף סקינארי

מעטים יודעים שאתם יכולים להגיע למים במערות בלי לעלות על סירה כלל. בכף סקינארי, ליד טחנות הרוח הלבנות, מדרגות בטון תלולות עם כ-135 מדרגות חצובות ישירות אל צלע הצוק. הן מובילות אל סולם שחייה מברזל המוברג אל פלטפורמת הסלע שמתחת.

ההליכה מטה אורכת כ-7 דקות. הירידה תלולה, ושמש הצהריים מחזירה את אור השמש מהגיר הלבן כמו תנור, כך שכדאי לנעול סנדלים יציבים או נעלי מים במקום סנדלי פליפ-פלופ החלקות. ברגע שתגיעו לפלטפורמה התחתונה, המים יהיו בגוון כחול חשמלי מדהים. קרקעית הים צונחת מייד אל עומק אינדיגו, צלולה מספיק כדי לראות סלעים הנחים 15 מטרים מטה על החצץ שבקרקעית.

מהפלטפורמה הזו, שחיינים מנוסים יכולים לצלול למים ולשחות ישר אל פתח הקשתות הקרובות ביותר. לצוף בתוך החללים הסלעיים בלי רעש מנוע הסירה הוא חוויה קסומה. אור השמש מוחזר מהרצפה הלבנה של הגיר דרך עמוד המים, וצובע את פני הסלע התקרה בגווני ציאן. אם אתם נהנים מחקר עצמאי כזה, ייתכן שתרצו גם לנסות קיאקים וצלילה עם שנורקל סביב המערות כדי להגיע למערות הנידחות יותר לאורך המצוק.

טיפים חיוניים לנהיגה ולתכנון המסלול

הנסיעה אל צפון זקינתוס הרחוק דורשת קצת יותר שכל ישר מאשר נסיעה בין אתרי הנופש הדרומיים. התשתיות בהרים הצפוניים בסיסיות מאוד, והשירותים דלים פעם שעולים מעל עיירות החוף התיירותיות.

• תדלקו מוקדם: מלאו את מיכל הדלק סביב עיר זקינתוס או אליקס, כי תחנות דלק מצפון לקטסטארי כמעט ואינן קיימות והמשאבות הכפריות מעטות נסגרות מוקדם.
• תזמנו את ההגעה: כוונו להגיע לנמלי הצפון בין 8:30 ל-10:00 בבוקר, לפני שמגיעות האוטובוסים הגדולים מלגאנס, בזמן שהאור הבוקר מאיר את קירות המערות ישירות.
• זהירו מפני סמטאות צרות: כשאתם נוסעים דרך וולימס, עקבו אחר קווי הכביש המצוירים ולא אחר קיצורי הדרך האגרסיביים באפליקציות הניווט, שמביאות ישירות אל סמטאות הולכי רגל לא סלולות.
• הכינו מזומן לכרטיסים: קוראי כרטיסי האשראי בדוכני הנמל הקטנים ובבקתות הסירות בצוקים כמעט תמיד נכשלים בשל קליטת סלולר גרועה.
• שימו לב לגלים אחר הצהריים: הים היוני לאורך החוף הצפוני נוטה לפתח גלים גסים אחרי 13:30, והופך את ההפלגות בסירות קטנות לחוויה רטובה ומטלטלת.

אתם יכולים בקלות להפוך את המסע ליום שלם על ידי שילוב המערות עם תצורות גיאולוגיות דרמטיות אחרות באי. גילוי המערות בזקינתוס מגלה שבעוד המערות הכחולות זוכות לתהילה הגדולה ביותר, הצוקים המערביים ליד קרי ופורטו לימניונאס מציעים ניגוד פרוע ופראי שנראה לחלוטין בלתי נגוע.

שאלות נפוצות על איך להגיע למערות הכחולות בזקינתוס

סוף דבר

אל תתנו לחברות התיירות המאורגנות לשכנע אתכם שרכישת שייט יקר ורועש מנופי החוף הדרומיים הוא האפשרות היחידה לראות את החוף הצפוני. לקיחת המפתחות לרכב שכור, נסיעה דרך מטעי הזיתים השקטים והעלייה על סירה קטנה מקומית בכף סקינארי היא הרבה יותר מתגמלת. אתם מקבלים לשלוט בלוח הזמנים שלכם, לשחות במים הזוהרים לפני שההמונים מגיעים, וחווים את צדדיה השקטים והפראיים של זקינתוס שאותם מחמיצים תיירי החוף לחלוטין.

קרא עוד על blue caves zakynthos.